מטרת היחידה:

החברה:

להפרד     

§   קשר צריך להיות לחתונה לא יצא מזה כלום בסוף ניפרד ממילא.

• בעיות הלכתיות כגון: יחוד, קלות ראש.
• הקשר לא עמוק לא מדברים על נושאים חשובים ועל בעיות אישיות.
• רק ליד החברה הוא מתיחס אלי ברצינות..
• ולא מקשיב לי באמת
• לא אוהבת אותו.

להשאר         

§ התרגלתי להיות איתו ביחד הוא מעביר לי את הזמן בכיף מכינים שיעורים ביחד

§      לרוב החברות שלי יש חברים אם אני אפרד ממנו אני אשאר לבד

§      כשיוצאים כולם לא יהיה לי עם מי לצאת

• סך הכל אני אהיה בודדה ולא יהיה לי גב להישען עליו
• אומרים שהוא חברה'מן וכנראה שהוא באמת חמוד

החבר

להפרד           

• לא מתאימים באופי
• זה מפריע ללימודים
• אין לי זמן לחברה
• במקום בו מתחילות החברות נגמרים החברים
• היא לא עמוקה ונראה שהיא קצת טיפשה

להשאר           

§     החברה יפה

§     התרגלתי להיות איתה התרגלתי למשפחה שלה ואני כמו בן בית אצלה

• כולם התרגלו שאנחנו זוג
• איזה כיף ללכת איתה ברחוב וכולם מסתכלים
• המוכר במסעדה מסתכל עלי בקנאה (אפשר לחשוב מה כבר יש לי...)

      $        הערה מתודית: ההצגה מבוססת על מסר סמוי לחניכים שחברות בגיל צעיר מבוססת על רצון חיצוני.

      $        הערה: חשוב להסביר לחניכים שנושא ההצגה לא היה "בינו-לבינה" אלא הציג התנגשויות בין שני רצונות.

את הדילמה עדיף להראות משני הכיוונים:

        6          בהתחלה תכנס החברה ותספר על איך שנוצר הקשר לפני שנה במחנה ואיך שהיא כבר חודשיים מתכננת להיפרד מהחבר, אך בגלל כל מני סיבות חיצוניות היא לא עושה את הצעד הדרוש.

        6          אחריה יכנס החבר ויספר את הצד שלו על ההכרות, על הרצון להיפרד ועל כל מה שגורם לו בכל זאת לא לזרוק את החברה.

1.       דיון מה הם בעצם רוצים?

שאלות מנחות לדיון:

         ?           הם רצו להיפרד או לא?

להנחות את החניכים להכיר בכך שהייתה התנגשות בין שני רצונות.

         ?           איזה רצון נראה יותר רציני?

         ?           ממה נובע כל רצון?

הערה מתודית: יש להיזהר שלא להיגרר לדיון בעניין בינו לבינה.

2.       מסקנת הדיון

לפי מסקנת הדיון מסתבר שיש לנו שני סוגי רצונות, וננסה לעמוד על אופיים

3.       ניתוח המסקנה

רצון פנימי: רצון עמוק שמונע ע"י הערכים שהאדם מאמין בהם רצון זה מגיע בד"כ אחרי מחשבה וניתוח שכלי של המציאות. לדוגמא - הרצון להיפרד הגיע אחרי שהם הסתכלו על החברות ביניהם, וכל אחד חשב שלפי מה שהוא מאמין ולפי הצורה שהוא חושב שצריכה להיראות חברות הם צריכים להיפרד.

רצון חיצוני (חשק): רצון שטחי הנובע מכל מיני דחפים רגעיים או סיבות חיצוניות, לדוגמא הסיבות שגרמו להם לא להיפרד לחץ חברתי וכו' הם סיבות לא אמיתיות סיבות שלא נובעות מאידיאולוגיה, ובד"כ לא מגיעות אחרי מחשבה עמוקה.

)אפשר לתת דוגמא לאדם שעושה שטות ברגע של כעס, אדם כזה לא פעל מתוך חשיבה אלא נגרר אחר כעסו).

4.       סיכום ביניים:

יש לנו רצון פנימי המונע ע"פ ערכים ואידיאלים, וחשקים ורצונות חיצוניים המונעים ע"פ דחפים רגעיים. אנו רוצים לנסות להנהיג את חיינו ע"פ הרצון הפנימי.

5.       הגדרת המושג: 'יצר'

8       מעבירים קערת "במבה" בין תלמידי הכיתה וכל אחד בתורו מגדיר את המושג.

8       לאחר מכן מביאים להם את ההגדרה המילונית של המושג/מילה "יצר".

6.       יצר –רצון

מנהלים דיון על ההבדל בין יצר ורצון:

  ©          יצר-הגורם המביא את האדם לעשות דברים ללא מחשבה ושיקול דעת.

  ©          רצון-הגורם הקובע את מעשי האדם אחרי שיקול דעת מחשבה ובדיקה.

7.        מקור

&        נקריא את הקטע מתוך ספרו של א.ברט:

היהדות אינה דורשת אפוא, עקירת היצר , כי אם דבר יותר קשה: שהאדם ישתלט על יצרו ולא שיצרו ישתלט עליו. למעשה היא שמה את הרצון במקומו של היצר. הבה נבדוק משמעותם של שני מושגים אלה: "יצר" הוא הגורם המביא את האדם לעשות דברים ללא מחשבה ושיקול דעת, ו"רצון" הגורם הקובע את מעשי  האדם אחרי שיקול  דעת, מחשבה ובדיקה. "סוף מעשה במחשבה תחילה" הוא פרי הרצון –ומעשה  בלי מחשבה תחילה הוא פרי היצר, היהדות נותנת לו לאדם ליהנות מסיפוק התביעות הטבעיות של יצרו, ובלבד שיביא כל דרישות היצר תחילה לבדיקה נפשית ולמחשבה. במילים אחרות: היהדות דורשת מן האדם להעלות  בכל אישיותו את היצר למדרגה של רצון.

                                                                                       ("דורנו מול  שאלות הנצח", א.ברט)